שאלה שנאלת הרבה פעמים. אבל לפני שננסה לענות אליה כדי שנבין שככול שהמחלקה או המוסד בהם אנו רוצים ללמוד יוקרתי יותר כך באופן ישיר גם תנאי הקבלה גבוהים יותר ורמת הלימודים עולה.

קרוב לוודאי ששמעתם שהטכניון הוא מוסד הלימודים היוקרתי ביותר, זה נכון חלקית.

כול מוסד לימודי מקוטלג לפי רמת היוקרה שלו, אבל ברוב המוחלט של הפעמים ההחלטה היא לא לפי רמת הלימודים, אלא לפי רמת הפרסומים המדעיים היוצאים מאותו מוסד (על כך בהמשך) ולכן ההשפעה מבחינתכם קטנה. כמובן שהמעסיקים העתידיים שלכם יעדיפו תואר יוקרתי מאשר תואר שאינו ממש יוקרתי ולכן בהתאם יקבע גם השכר העתידי שלכם.

הטכניון, כשמו כן הוא, מתרכז בעיקר בלימודי ההנדסה והמדעים המדוייקים ולכן ללמוד משהו שאינו קשור למדעי ההנדסה ומדעי הטבע לא יהיה כולכך נחשק.

דרך אגב בדירוג הכללי של מוסדות הלימוד בארץ הטכניון הגיע למקום שני (מקום מכובד מאוד לכול הדעות), ישירות אחרי האוניברסיטה העברית.

 

אז בואו נעשה סדר אחד ולתמיד בנושא.

כמו שרובכם יודעים ישנו תואר ראשון, שני ושלישי, ההבדל העיקרי בינהם הוא כמה הסטודנט עצמאי במהלך התואר. בתואר ראשון הסטודנטים בעיקר לומדים ועושים מעבדות (מעבדה יכולה להימשך לפעמים 10 שעות!) בחומר אותו הם למדו, בחלק מהמחלקות הסטודנטים נדרשים גם לכתוב פרויקט (במיוחד בלימודי ההנדסה שבהם זהו תנאי לקבלת התואר) ובכך מסתכם התואר. התואר הראשון נמשך לרוב בין 3-4 שנים ובסופו מוענק תואר בוגר B.A או B.Sc (ישנם יוצאי דופן כפי שנראה בהמשך).

תואר בוגר B.A ניתן בדרך כלל בפקולטות ללימודי החברה והרוח ופירושו הוא בוגר במדעי האומנות (Bachelor of Arts) לימודים אלו מקנים למסיימים בעיקר חשיבה לוגית ותפיסה רחבה. תואר בוגר B.Sc פירושו בוגר במדעים המדויקים (Bachelor of Science) והוא ניתן בלימודי ההנדסה והמדעים המדויקים, התואר שם דגש בהתמקצעות בתחום ספציפי במדעים, ראיית "מיקרו" באותו התחום והקנייתם של כישורים טכניים בו.

ישנם תארים נוספים שלא נכללים כאן כגון תואר ראשון במשפטים (L.L.B) בוגר בעבודה סוציאלית (B.S.W), בוגר בחינוך (B.Ed), בוגר באדריכלות (B.Arch) וכדומה.

 

תואר שני מתמקד בנושא ספציפי אותו הסטודנט רוצה לחקור בעזרתו של המנחה שלו, לרוב המנחה הוא חבר סגל במחלקה בה הסטודנט לומד ותפקידו העיקרי כלפי הסטודנט הוא לעזור לו בחקר הנושא. בכימיה ניתן לראות מסטרנטים (כינוי לסטודנטים לתואר שני) השוקדים יום ולילה על ניסוח מנגנון של תגובה כלשהי, בהנדסת מכונות ניתן למצוא סטודנטים העובדים שעות רבות על

חלק קטן במערכת הכוללת, בדומה לכך כול אחד בהתאם לתחומו שלו. בנוסף למחקר הלימודים כוללים גם מס' קורסים אותם הסטודנטים צריכים לעבור (מס' מצומצם ביחס לתואר ראשון), רוב הקורסים הם קורסי בחירה אותם הסטודנט בוחר ממבחר קורסים המוצעים לו.

התואר המוענק הוא "תואר מוסמך" ולרוב הוא מקבל את הקיצור M.A במדעי החברה והרוח ו- M.Sc במדעי ההנדסה והמדעים המדויקים. כמו בתואר בוגר גם כאן ניתן למצוא ראשי תיבות לתואר מוסמך המתייחס רק למחלקה מסוימת, דוג' לכך הוא תואר מוסמך במנהל עסקים (M.B.A), תואר מוסמך במשפטים (L.L.M) וכדומה. הלימודים לתואר שני נמשכים בדר"כ שנתיים.

תואר שלישי, הידוע כתואר דוקטורט הוא תואר הנמשך כ-4 שנים ולעתים קרובות נמתח מעבר לכך. התואר מקנה לסטודנט תואר PhD ומשמעו "דוקטור לפילוסופיה". במהלך ארבעת השנים הסטודנט נדרש לכתוב עבודת דוקטורט הדנה בנושא מסוים אותו הוא חוקר, רוב העבודה נעשית לבד ללא עזרת המנחה. הדוקטורנטים נדרשים למס' מצומצם מאוד של שעות לימוד במהלך ארבעת השנים, אך נהוג שהם מעבירים הרצאות, תרגולים, מעבדות או בודקים מבחנים (לרוב גם סטודנטים לתואר שני עושים זאת). ע"מ לא להתבלבל בין דוקטור בתחום מסוים לדוקטור לרפואה ישנו תואר נפרד לרפואה הקרוי M.D או רפואה וטרינרית D.V.M.

שימו לב שלא הכול חקוק באבן, ישנם מס' רב של תארים נוספים אשר לא ציינו כאן, כמו כן תואר ראשון במדעי הטבע לא תמיד נקרא B.Sc ולפעמים הסטודנט מקבל תואר B.A ונדרש לשנת השלמה לקבלת תואר B.Sc (זהו המקרה בטכניון).

 

ממוצע התואר מחושב באופן דומה לבגרות, אך כאן אין בונוסים אותם ניתן לקבל (אבל סטודנטים בעלי ממוצע גבוה במיוחד מקבלים מלגות לימודים).

על התלמיד להשלים מספר נקודות זכות (נק"ז, שקול ל-יח"ל של הבגרות) ולעשות ממוצע משוקלל של הציונים, משמע לקחת את הציון בקורס ולהכפיל במס' נקודות הזכות, כך עבור כול הקורסים, בסוף תקופה מסוימת (שנה, שנתיים, סמסטר או חישוב ממוצע של כול התואר) הוא מחלק את המס' שיצא לו במס' נקודות הזכות שצבר עד כה ומתקבל ממוצע התואר.

ישנם קורסים רבים באונברסיטה ולכול קורס משקל (מס' נק"ז) משלו, קורסים מסובכים מקבלים מס' גבוה של נקודות (ולכן הם מקבלים גם מס' רב של שעות הרצאה ותרגול) וקורסים קלים יותר זוכים במשקל נמוך ועד ל 0 נק"ז במקרים מסוימים.

תואר ראשון מורכב לרוב מ 80 עד 150 נק"ז (תלוי בפקולטה ובמחלקה) כאשר את רוב נקודות הזכות התלמיד צובר מקורסי חובה וקורסים בסיסיים (לא סתם אומרים שכול ההנדסות לומדים את אותו החומר בשנה ראשונה) וחלק מסוים התלמיד צובר מקורסי בחירה (גם כאן יש חלוקה בין קורסים בתוך המחלקה לקורסים כלליים). חלק מאוד קטן מהקורסים אינם משפיעים על הממוצע (0 נק"ז), אך הם בגדר חובה לתלמיד.

אנו ממליצים לספג כמה שיותר מידע על כול מוסד לימודים, לבקר באתרים הרשמיים של המוסדות, לשאול חברים, לשאול סטודנטים, לבוא לימים פתוחים ואפילו להכנס להרצאה ולהתרשם בכלליות (אין מה לדאוג שישימו לב אליכם, בדר"כ בקורסי הבסיס ההרצאה מתקיימת באודיטוריום התפוס עד אפס מקום ולכן תמיד תמצאו סטודנטים היושבים על הרצפה מרוב צפיפות).

לנוחיותכם, אנו שוקדים בימים אלו על העלאת קישור ומידע על כול מוסדות הלימוד בארץ.

למרות שאתם בטח חושבים שתלמדו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כדאי מידי פעם לנוח ולהכיר אנשים חדשים.

חיי החברה בקמפוס הם מקום מצוין להתחיל להכיר ולפגוש אנשים חדשים.

בטח שמעתם שאוניברסיטת בן גוריון מובילה בתחום החברתי, אך אל תתנו לכך להיות גורם משפיע יותר מידי בבחירת מוסד הלימודים.
בכול מקרה מומלץ לשאול אנשים הלומדים במוסד אותו אתם בודקים מה הם חושבים על חיי החברה, האם כדאי לבחור דווקא במוסד זה ובמה הוא שונה משאר המוסדות.

אנו ממליצים לכם לעשות סיור בקמפוס כדי להרגיש את האווירה ואת האנשים, שימו לב שכול מוסד שונה מהותית ממוסד אחר בתחום חיי החברה, לדוגמה אם אתם רוצים להכיר אנשים מחו"ל ואנשים עם ראש פתוח אז אנו ממליצים לבדוק את האוניברסיטה העברית, אם אתם אוהבים את העיר הגדולה אז כמובן ששווה לבדוק את אוניברסיטת תל אביב, אם אתם אוהבים קבוצות מצומצמות אז כדאי לשקול את אוניברסיטת בן גוריון, למי שאוהב את הנופים והסביבה הפתוחה המרכז האונברסיטאי באריאל יכול להתאים. כול אחד בהתאם לשיקוליו.